ביום שני שעבר ירד ברד כבד במשק שלנו. כפי שניתן לראות בתמונה הברד היה גדול מאוד, ירדו שני מטחים של כ20 דקות כל
אחד, איריס מדדה 44 מ"מ משקעים (בעיקר ברד) תוך פחות משעה. ביום שלישי בבוקר כשהסתובבנו בשדה ראינו את הנזקים הרבים: החסות שהיו גדולות ויפות נקרעו ונשברו, כל הירוקים שלנו שכבו על האדמה, באופן כללי כל השתילים הקטנים היו מרוחים על האדמה.
היום קצת יותר משבוע אחרי כמעט כל הצמחים למעט המנגולד התאוששו יפה.
מדהים לראות כמה כוח יש בצמחים, צמחים שניראו מעולפים לפני שבוע כבר הצמיחו עלים חדשים.
הפעולה הראשונה שהנבט שרק נבט עושה היא לשלוח שורש כלפי מטה, הצמח קודם כל דואג לאחיזה חזקה באדמה ורק אחר כך מתחיל לצמוח כלפי מעלה, הצמחים שלנו שהעלוה שלהם ניראתה "על הפנים" היו בעלי מערכת שורשים מפותחת, מה שעזר להם להתאושש מהר.
בעקבות כל השבוע האחרון עולות בי מחשבות על הכוחות העצומים של הטבע, כוח ההרס, וכוח הבנייה. אנחנו בתור חקלאים צריכים לשמור על צניעות וענוה מול כוחות כאלו, אנו עושים כמיטב יכולתנו כדי להתפרנס מהאדמה הטובה הזאת, וארועים כאלה מזכירים לנו שהדרך הטובה לעבוד עם הטבע היא לנסות לשתף פעולה עם כוחות אדירים אלו מתוך תקווה (שמתאמתת בדרך כלל) שכוח הבנייה חזק מכוח ההרס.