לאור נתוני הפתיחה המרשימים של כמות המשקעים בחורף זה, כבר התחלנו לחשוש שלא נספיק לעלות עם הטרקטור על השטח ולבצע מספר פעולות חקלאיות חשובות, אך הנה הגיעה הפוגה בגשמים וכמה שהיינו זקוקים לה. במהלך החורף אדמת העמק הבוצית לא מאפשרת עבודות טרקטור וכשמגיעה הפוגה שכזאת חייבים להספיק: לכסח עשבייה גבוהה וערוגות שסיימו פעילות, לתחח ערוגות לטובת שתילות חדשות, לאסוף את יבול תפוחי האדמה, להכין את השטחים הפתוחים ולזרוע בהם תלתן לטובת זבל ירוק. ברוב היעדים עמדנו בהצלחה, נקווה שמחר בבוקר עוד נספיק לאסוף את תפוחי האדמה ואז גם נדע את טיב היבול, אחר כך אמור הגשם לחזור.
מהו זבל ירוק ? לשם התפתחותו הבריאה זקוק הצמח לחנקן. האוויר שאנו נושמים עשיר כידוע בחנקן (80%), אך חנקן זה אינו זמין לצמח. בחקלאות האורגנית עושים שימוש בקומפוסט, זבל עופות מעובד וזבל ירוק לטובת העשרת הקרקע בחנקן. הזבל הירוק הוא למעשה האמצעי להפיכת החנקן שבאוויר זמין לצמח. אז איך זה עובד? אנו זורעים תלתן, על שורשיו מתפתחת בקטריה בשם 'ריזוביום', בקטריה זו יודעת לקשור חנקן מן האוויר ולהעבירו תהליך אשר בסיומו החנקן הופך לזמין לצמח. כאשר התלתן מתפתח, ניתן לראות בעין בלתי מזוינת על שורשיו מעין פקעיות לבנות, זוהי הבקטריה הידידותית.
בקטריה זו חיה גם על שורשי קטניות אחרות כגון אפונה ופול, אלא שאותם אנו מגדלים בעיקר למאכל. על מנת להעשיר את הקרקע במקסימום חנקן, אנו קוצרים את התלתן לפני שלב הפריחה באביב ומתחחים את החומר הירוק לתוך הקרקע ("מצניעים תלתן") ועל כן שמו זבל ירוק. זהו גידול חיוני במחזור הגידולים במשק ואנו מקפידים שכל חלקה תקבל זבל ירוק על פי סבב. בפועל, אנו זורעים תלתן על קרוב לשליש מן השטח בכל חורף. כלומר כל חלקה מקבלת זבל ירוק לפחות פעם בשלוש שנים ואת התוצאות אנו רואים בפוריות הקרקע ובשפע היבול.