אמנם אמצע אוגוסט, חם מאוד ולח בעמק יזרעאל, אך הימים ההולכים ומתקצרים מביאים לשדותינו התרגשות של עונה חדשה.
אחרי הפוגת שתילות בת חודש, חזרנו השבוע לשתול ערוגות חדשות של חסה ובשבועות הקרובים אנו מתכוונים למלא את ערוגות השדה במגוון רחב של ירקות סתיו וחורף מפטרוזיליה וכוסברה עד כרובית וברוקולי.
מתחת לעלוות הבטטה הסמיכה, כבר נדגמה בטטה קטנה ראשונה ומקווים לשפע בטטות ורדרדות בשבועות הקרובים.
הבמיה האהובה נמצאת בשיא תנובתה ושיחיה מאמירים לגובה של כשלושה מטרים. על מנת להגיע לאצבעות הבמיה הגבוהות יש לכופף את הענפים הגמישים ורק אז ניתן לקטוף את התרמילים המחודדים.
התפיסה הרווחת היא שעל תרמילי הבמיה להיות קטנים וירוקים על מנת שיהיו טעימים ולא סיביים. זה נכון אולי לגבי זני הבמיה אותם ניתן למצוא בשווקים במגזר הערבי, שם צומחת הבמיה כגידול בעל (ללא השקיה), השיחים נשארים קטנים וכך גם התרמילים אשר יהפכו סיביים אם לא יקטפו בטרם יגיעו לאורך זרת של תינוק. אנו עובדים עם זני במיה אשר מניבים יבול טעים ולא סיבי ומקפידים לא לקטוף את התרמילים בטרם יגיעו לאורך אצבע של גברת (באנגלית יש המכנים את הבמיהlady fingers" ").
הרבה אנשים מוותרים על הבמיה בתפריט מכיוון שחוששים מההתעסקות או מהריריות שמפרישים התרמילים בבישול וזה ממש חבל כי הבמיה היא ירק נפלא, טעים ובריא ממנו ניתן ליהנות טרי בעונת הקיץ או להקפיא ולהנות מתבשיל במיה מחמם בחודשי החורף.
אנו ממליצים על מתכון טעים ופשוט ללא צורך בידע מסורתי קדום על הסרת הריריות באמצעות קיטום קצוות הבמיה נגד כיוון השעון וכו' … נסו פשוט לערבב את הבמיה בקערה עם מעט שמן זית ומלח, העבירו לתבנית גדולה והכניסו לתנור מחומם למשך כארבעים דקות עד לקבלת צ'יפס במיה איכותי, ההנאה מובטחת.
סופ"ש נעים וטעים
מהמשק