לאורך הדורות מתנהלת האנושות בדרכים שאינן בשלות מבחינה מוסרית ואינן נכונות לעיתים מבחינה קיומית.
פרשת דרכים מסתמנת על רקע השינויים הצפויים ברמה הגלובלית(העולמית), והצפי לעצירת מרוץ הקדמה המוכר לנו, על רקע של משאבי דלק הולכים ומצטמצמים, משלב מסוים קרוב או רחוק יותר, (אך לפי ההערכות בתוך ה30 שנים הקרובות ואולי כבר עכשיו ממש).
ניתן לחזות בברור שנצטרך להתמודד עם שינויים רבים בעולם המוכר לנו.
השינויים יגעו בכל תחומי החיים, כפי שהיום משאב הנפט מעורב בכל תחומי חיינו, ומשפיע מאד על הכלכלה.
1. האתגר המוסרי
האם המוסריות האנושית תנצח או תכשל?
המוסריות האנושית– חרתה על דיגלה את הערכים של כבוד האדם וערך האדם
האם התפתחות התרבות, במובן של הכרה בזכויות האדם הבסיסיות לקיום בכבוד, תשרוד את אתגרי השנים הבאות?
התשובה לשאלה כיצד להתמודד עם השינויים – ברמה העולמית , כוללת תסריטים שונים,
אך בחירה אנושית אחת בסיסית תקבע איך יראה העולם .
הבחירה- מלחמה או שיתוף פעולה.
האם להלחם על המשאבים ההולכים ואוזלים,ולנכס אותם לבעלי הכוח, ולחלק את העולם לאלו שיש להם ואלו שנשארו מחוץ לתרבות הנוכחית,
או לשתף פעולה במציאת פתרונות, שיאפשרו קיום הוגן לכלל האנושות.
התשובה לשאלה זו תינתן על ידי המדינות המפותחות.
עד היום מדינות מפותחות לא ששו לחלוק את עושרן, ולנהוג הגינות עם ארצות העולם השלישי. הן ניצלו את המדינות החלשות, את אוצרות הטבע שלהן, את כוח העבודה הזול, כדי להגדיל את עושרן.
המדינות נשכרו במידה כלשהי מהקשר עם הארצות המפותחות, אך לא הייתה הוגנות במערכת היחסים.
הקוטביות בין רמות החיים שמקיימות אוכלוסיות שונות, הפערים, מנציחים את המצב הקיים.
באם האנושות לא תעשה צעד נוסף של לקיחת אחריות על כלל המין האנושי, יתכן שנגיע מחדש לעולם המתבסס על דיכוי וניצול גלויים, כפי שהיה בתקופת הקולוניאליזם.
התפתחות היכולת המוסרית האנושית- שחרתה על דיגלה את כבוד האדם וערך האדם- עלולה להידרדר.
האם התרבות המערבית , המכירה בזכויות הפרט, והחשיבות על שמירתן, היא קליפה דקה שתנשור כאשר יהיה צורך להתמודד עם שינויים באורח החיים, וברמת החיים?
או האם התפתחות התרבות, במובן של הכרה בזכויות האדם הבסיסיות לקיום בכבוד, תשרוד את אתגרי השנים הבאות?
מלחמה או שיתוף פעולה
בעצם הבחירה היא האם לנסות להגיע לעולם של שיתוף פעולה וחלוקת המשאבים
או האם לחזור לעולם של "כל דאלים גבר"- מאבק של חזקים כנגד חלשים, על שימוש במשאבי העולם.
עולם של שיתוף פעולה– הנו עולם מוסרי, וגם חסכוני במשאבים, כאשר הבזבוז של משאבי מנגנוני הצבא , ירתם לכיוונים של מאמץ ליצירת פתרונות.
זהו עולם שנעים יותר לחיות בו, האנושות והאנושיות ימצאו בו בסיס לצמיחה.
מלחמה פרושה בזבוז משאבים, ירידת ערך האדם,אומללות וסבל, וביזיון התרבות האנושית.
2. האתגר הטכנולוגי מדעי –
מציאת תחליפים לאנרגיה וחומרים, התלויים במשאבים מתכלים ובנפט בפרט ויוצרים זיהום סביבתי
כדי להתמודד עם השינויים ולשמר רמת חיים המאפשרת קיום תרבות מפותחת, צריך לרתום את מיטב המוחות האנושיים, כדי לתת תשובות בתחום של פיתוח טכנולוגיות, חומרים ותהליכי ייצור, שיחליפו את אלו המוכרים לנו כיום.
פתוח טכנולוגיות לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים, וניצול מקורות אנרגית טבע קבועים ולא מתכלים(שמש מים רוח, הפרשי גובה, טמפ, מתחת לקרום הכדור וכד').
פתוח חומרים ממקורות מתחדשים,וחומרים ידידותיים לסביבה, שאינם יוצרים זיהום סביבתי, ואינם באים על חשבון צרכים של המין האנושי, ושל קיום סביבה תומכת חיים בכדור הארץ.
בסיכום- האתגר-
יצירת אמצעים חדשים- לקיום רמת חיים סבירה למין האנושי, שאינם מכלים את סביבת החיים, וישאירו אותה ראויה לדורות הבאים.
3. האתגר התרבותי – חברתי : עולם אחד– אנושות אחת
הכללת כלל המין האנושי בזכות לקיום הוגן,
יצירת הבחנה בין צרכים בסיסיים חיוניים, ובין מותרות .
מציאת הדרך להמשך קיום תרבות עם ביטחון בצורכי קיום בסיסיים, תוך שמירה על הלב של תהליך ההתפתחות האנושית.
הגדרת הערכים התרבותיים מחדש, והפרדת עיקר וטפל, חיוני ומותרות, תוך שאיפה להמשך קיום נאור, וסימון נוהגי חיים שניתן לוותר עליהם, לטובת קיום הצרכים הבסיסיים האמיתיים.
הצבת חזון לעולם נאור החובק את כלל תושבי כדור הארץ–
עולם בו יש הכרה בזכויות כל המין האנושי, ולכן התחשבות בסגנון ודרכי החיים של כלל תושבי הכדור.
העולם המפותח צריך להכיר בזכויות שאר תושבי הכדור, ולראות כיצד ניתן לחלק את המשאבים בצורה שתאפשר קיום נאות לכלל תושבי כדור הארץ בהווה ,תוך הכרה בזכויות לקיום של הדורות הבאים.
הגדרת הישגיי התרבות , ודירוגם,
שמירת דרכי חיים בעלי הערך, לקיום כדור נאור ובר קיימא.
מציאת הליבה של תהליך הקדמה–
ניסיון להגדיר את הישגי הקדמה הראויים לשימור-
הקלת קשיי הקיום הבסיסי, כדי לאפשר פניות לדברים שמעבר להישרדות,
פיזור הבערות שמביאה לפחדים, אמונות תפלות, חלוקת האנושות לראויים וללא ראויים, ולשימוש לא מושכל במשאבי כדור הארץ.
הידע האנושי כנכס השייך לכלל–
שמירה על כלל הידע האנושי,ועל זמינותו ונגישותו לכלל המין האנושי.
למצוא את התבנית שבה ניתן לשמר את ההישגים של השנים של מרוץ הקדמה, לאורך הדורות הבאים. ,
מציאת המצב שיאפשר קיום למקסימום מבני המין האנושי, ובשאיפה להגיע אל כל אדם על פני הכדור.
קביעת קריטריון חדש למוסריות וערך– דרוג ערכי תרבות לפי תרומתם למוסריות המין האנושי, ולאפשרות קיומו העתידי בכדור ארץ תומך חיים.
אתגרים למין האנושי, במאה העשרים ואחת
השארת תגובה