מחזות אפוקליפטיים נצפו אתמול בשמי העמק. מופע של ברקים עזים באמצע היום, על רקע שמים קודרים באפור צהבהב, רעמים מתגלגלים ומטחי גשם לא צפויים.
למזלנו הרב, הברד פסח על שדותינו, ופרט לאבק שנותר על הצמחים, כתוצאה מהגשם המאובק, לירקות השדה שלום.
גשם בעתו. רבות נשאלנו בשבועיים שחלפו האם הגשם הזה טוב לחקלאים? והתשובה במקרה זה היא גם וגם.
ללא ספק כל טיפת מי גשם עדיפה על טיפה יקרה מצינור השקיה. בהעדר גשם, הירקות בשדותינו נהנים ממים שפירים שהם מי שתיה לכל דבר ומחירם במחוזותינו בכלל לא זול.
אך מעבר לחסכון במים, גשם שכזה באמצע השבוע, משבש את התוכניות ומייצר סביבת עבודה מסורבלת ובוצית המחייבת התייחסות שונה לקטיף ולאריזה. הרטיבות מעכבת את הכנת הערוגות, כי עד שסוף סוף שיפצנו את הטרקטור, עכשיו אי אפשר לעלות על השטח בגלל הבוץ.
תנאי הלחות שנוצרים בשדה בעקבות הגשמים בשילוב החום שמגיע בעונה זו אחרי הסערה, מהווים מצע נוח להתפתחות בקטריות ומחלות עלים. כך החסות היפות שנצפו בשדה בתחילת השבוע, מצהיבות ונצרבות בשולי העלים ואנו נאלצים לנקות מספר שכבות כדי לארוז חסה ירוקה ויפה.
אז אחרי הגשם המבורך, עם הפנים לקיץ ומתנותיו, מתחילים לקטוף קישואים ראשונים בהירים וכהים, מתבשמים מניחוח הריחן, מתענגים מטעמו של תות העץ הפקיסטני ומכינים את הפינצטות לקראת שובו של הסברס שפורח כעת בכתום ובצהוב.
סופ"ש נעים וטעים
מהמשק